מסעות באלסקה“ של ג’ון מייר הוא ספר מסעות ותיעוד היסטורי טבעי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מפרט את מסעותיו של מייר באלסקה, ומציג באופן חיוני את הנוף המרהיב של האזור, את הקרחונים ואת המערכות האקולוגיות, ביחד עם השקפותיו על הטבע ועל החוויה האנושית באזורים אלה. בתחילת הספר, מייר מספר על מסעותיו הקודמות בסיירה נבדה שבקליפורניה, ועל רצונו העז לחקור את הנוף הצפוני של אלסקה. הוא משיך את מסעו דרך ים פוג’ט וארכיפלג עלכסנדר, ומציין באופן חיוני את הנוף הימי, את החיים הימיים שהוא פוגש ואת היערות העשירות שמקיפות את החוף. סגנון הכתיבה של מייר מדגיש הן את היופי והן את האתגרים שנלווים למסעות, ומצייר באופן עמוק את הנוף הברי שהוא חווה, בליווי תחושה של הערכה וכבוד ליופיו הטבעי. הוא מציג לקוראים את האנשים שליוו אותו במסעותיו – תושבים מקומיים וחברים למסע – ומספר על ההתמודדויות שניצבו בפניו במהלך המסעות באזורים אלה.