נובלות” מאת ג’ובאני ויסקונטי ונוסטה היא אסופה של סיפורים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. היצירה מדגישה את החשיבות שבספרות מודרנית המשקפת את החברה העכשווית וערכיה, במטרה לחנוך ולתקן חסרונות חברתיים דרך סיפורים המציגים את החיים היומיומיים. הסיפורים מלאים בהומור ולקחים חשובים, ובהם דמויות שהקוראים עשויים להזדהות איתן מחייהם האישית. בתחילת הספר, המספר אלברטו משתף בשתי זכרונות לא נעימות מילדותו, הקשורות לאחותו של כוהן דתי ולציפור המטופלת בידה, זכרונות המשמשים כרקע לנושאים כמו ביטול הכבוד לסמכות וההשלכות של התנהגויות מסוימות. הוא מספר על האהבה העמוקה של אחותו לציפור, ומדגיש את ההשפעה שהייתה לכך על ילדותו. ככל שאלברטו גדל, הוא מזכיר את אירועי ילדותו בהקשר לרוח המורדת שלו, ומשווה בינה לתהליך העבורה מהילדות הnaïve אל מבוגרות יותר, מלאת אתגרים. הפרק הזה מכין את הרקע לסיפור שמשלב בין זכרונות אישיים לבין ביקורת חברתית, ומרמז על המסע האינטרוספקטיבי שנעשה במהלך הקריאה.