«בכורדיסטן הפראית» מאת קרל מאי הוא רומן הרפתקאות שנכתב בשלהי המאה התשע־עשרה. עלילתו מתרחשת בקרב שבטים כורדיים והקהילה היזידית, והיא עוקבת אחר מספר אירופי הידוע כאמיר ואחר בן־לווייתו הנאמן חדשי חאלף עומר, כשהם מנווטים טקסים דתיים, פוליטיקה שבטית ועימות מתקרב עם כוחות עות׳מאניים. הסיפור משלב מסע, תככים והתנגשויות טקטיות ממולחות בנוף הררי שומם. פתיחת הרומן ממקמת את הגיבורים בעמק הקדוש של שייח׳ עדי במהלך חג יזידי גדול, ומתארת בחיות טקסים לאור לפידים, מוזיקה וטקס תרנגול סמלי, בעוד המתח גובר סביב מתקפה עות׳מאנית imminente. האמיר מסייר לאור אורות מסתוריים, מגלה יחידת ארטילריית הרים עות׳מאנית, ובאמצעות הטעיה ופרשים מהירים — לוכד את התותחנים ואת ארבעת כלי הנשק שלהם בלא שפיכות דמים, ואחר כך מלביש תותחנים יזידים במדים טורקיים כדי לפתות את האויב. כאשר חיילים עות׳מאניים בפיקוד המיראלאי עומר אמד נכנסים לעמק, הם נפגעים מתותחיהם שנתפסו; האמיר מתעמת לרגע עם המפקד הזועם, מניף היתרי מסע קיסרים כדי להימנע ממעצר, ובקושי חומק מירייה. חוטים מקבילים כוללים את הכנותיו הממושמעות של עלי ביי, את הפינוי החשאי לאידיז, את דבריו המאיימים של פיר קאמק על קורבן, ואת הגבורה הקומית של בולוק אמיני איפרא, והסיום מותיר את הקרב עומד להתעצם.