"Storia della città di Roma nel medio evo, vol. 5/8" מאת פרדיננד גרגורוביוס הוא חיבור היסטורי שנכתב באמצע המאה התשע-עשרה. הוא מתחקה אחר המאה השלוש-עשרה ברומא כשיא ימי הביניים, ומתמקד במאבק הכוח בין האפיפיורות, האימפריה והקומונה הרומית האוטונומית. הכרך משלב ניתוח מוסדי עם תיאורים חיים — בייחוד טקסים אפיפיוריים ותהלוכות עירוניות — על רקע עליית הרפובליקות העירוניות באיטליה והסכסוך הסיעתי. פתיחת החיבור ממסגרת את המאה השלוש-עשרה כשיא ימי הביניים: הכנסייה עולה, אימפריית הוהנשטaufen דועכת, והקומונות האיטלקיות תובעות חירות עירונית בתוך ריב הגואלפים והגיבלינים. גרגורוביוס מתאר את בחירתו של אינוצנטיוס השלישי ותהלוכת הכתרה עשירה בפרטים, ואחר כך מראה כיצד האפיפיור מכפיף את הפרפקט לסמכות האפיפיורית ומבטיח שליטה על הסנאט, בעוד הקומונה שומרת על אוטונומיה ניכרת. הוא מספר על השיקום המהיר של מדינת האפיפיור לאחר מותו של היינריך השישי, על עמדת הליגה הטוסקנית ועל מלחמת רומא בוויטרבו על ויטורקיאנו, המסתיימת בכניעת ויטרבו לסנאט הרומי בתיווך האפיפיור. בתוך רומא עולים בתי אצולה חדשים (אורסיני, קונטי, סאוולי); סכסוכים על ירושת פולי מציתים מלחמת רחוב של מגדלים ומחסומים, וכופים על אינוצנטיוס לברוח לאנאניי לפני שהוא שב וכופה הסדר המאשר מחדש את זכות האפיפיור למנות את הסנאט ומרכז את הסמכות המבצעת בידי סנאטורה יחיד. הסיפור עובר אז לסיציליה: אינוצנטיוס נעשה אפוטרופוס של פרידריך הצעיר, מתנגד לברונים גרמנים ולמזימותיו של מארקווארד, ותומך בתביעותיו של וולטר מבריין באפוליה, וכך מכין את הקרקע למסעות בדרום.