„אדיסון: חייו והמצאותיו” מאת פרנק לואיס דייר ותומאס קומרפורד מרטין הוא תיאור היסטורי שנכתב ככל הנראה בראשית המאה ה־20. העלילה מתמקדת בתומאס אלווה אדיסון, שהיה מן הממציאים הפוריים ביותר באמריקה, ומתארת בפרטים את מסעו יוצא הדופן בחיים, תוך ציון תרומותיו לתחום החשמל לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות שהתרחשו בתקופתו. פתיחת הספר מציבה את הרקע באמצעות בחינת האקלים החברתי־פוליטי של אמצע המאה ה־19, כאשר אדיסון נולד, ומדגישה את עידן פריחת החשמל. היא מציגה את שושלתו של אדיסון ואת ההשפעות המוקדמות עליו, ומתארת את סקרנותו בילדות ואת הסביבה התומכת אך המאתגרת שבה גדל. הטקסט מדגיש את התלהבותו המוקדמת של אדיסון מן המדע, ובייחוד מן הכימיה ומניסויים בחשמל, ומבשר בכך על חידושיו העתידיים. באמצעות אנקדוטות הוא ממחיש את חתירתו הבלתי נלאית של אדיסון אחר הידע, אפילו בגיל צעיר, ורומז על הניסיונות שנאלץ להתמודד עמם ושעיצבו אותו לממציא פורץ דרך, שהעולם עתיד היה להעריץ. הצצה מוקדמת זו לחייו של אדיסון מניחה את היסודות להבנת תרומותיו יוצאות הדופן לטכנולוגיה המודרנית.
1910