״אדונאיס״ מאת פרסי ביש שלי הוא אלגיה פסטורלית שנכתבה בשנת 1821 עבור המשורר ג׳ון קיטס. השיר, שנכתב ב־55 בתים ספנסריאניים מיד לאחר שנודע לשלי על מותו של קיטס, ממשיך את המסורת האנגלית של ״ליקידס״ מאת מילטון. הוא נפתח באבל ובייאוש, כאשר אוראניה ומשוררים עמיתים מקוננים על האובדן. אך האלגיה הופכת למדיטציה על המוות והנצח, ובסופו של דבר חוגגת את קיטס כחלק מרוח נצחית שמעבר לכאב הארצי, שבה הוא מצטרף למשוררים אלמותיים אחרים בין הכוכבים.
דף ויקיפדיה על הספר הזה: en.wikipedia.org/wiki/Adonais