עשר דתות גדולות: מאמר בתיאולוגיה משוותת“ של ג’יימס פרימן קלארק הוא יצירה אקדמית שנכתבה בשלהי המאה ה-19. הספר מתמקד בבחינה מעמיקה של הדתות העיקריות בעולם, במטרה להאיר את עקרונותיהן, פרסומותיהן והקשרים ההיסטוריים שלהן מבעד לעדשת התיאולוגיה המשוותת. הספר מציע לחקור את היחסים בין דתות אלה זו לזו ולנצרות, ומבליט את האמיתות החלקיות שנמצאות בדתות אתניות, תוך הצגת הנצרות כאמונה כללית. הפתיחה של הספר מספקת את הבסיס לחקירה עמוקה בטבעה של הדת עצמה, ומגדירה את הגישה המשוותת שלו ואת מטרתו להבין את מקומן של מערכות האמונות השונות בתרבות האנושית. קלארק מדגיש את הערך שבניתוח הדתות זו ביחס לזו, וטוען כי האמיתות והחסרונות של דתות אתניות יכולים להציג תמונה שלמה יותר כשהן מבוחנות בהשוואה לנצרות. הוא מציין גם את הדיון המתמשך בנוגע למקורות ולאיכויות של דתות אלה, ודוגל בצורך בהערכה עניינית ובלתי משתמעת. במקביל, הוא מכין את הקורא לבחינה המפורטת של כל דת בנפרד. עמדתו של קלארק מיועדת לא רק לסווג את הדתות, אלא גם להעלות את רמת הדיון בנושאים דתיים, ולהדגיש את המעמד הייחודי של הנצרות כאמונה כללית ופרוגרסיבית.