הרנסנס באיטליה, כותר ראשון (מתוך 7)” מאת ג’ון אדינגטון סימונדס הוא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מעמיק בהשינויים התרבותיים והשכליים שאפיינו את תקופת הרנסנס באיטליה, ומתמקד בעליית האמנות, הלימודים והמורכבויות הפוליטיות שהתרחשו באותה תקופה. סימונדס מחקר את ההשפעה ההדדית של כוחות היסטוריים שונים על תהליך ההתעוררות התרבותית זו, ומציג פרטים על דמויות ורעיונות בולטים שתרמו לאותה תקופה. בפתיחת הספר מוצגת הרנסנס כמשהו יותר מאשר רק התחייה מחדשת של הלימודים; היא מוגדרת כשינוי עמוק בהבנה האנושית של החופש והשכל. סימונדס מדגיש את החשיבות שבהכרת ההתפתחות המתמשכת של המחשבה מהעידן הביניימי ועד לרנסנס, ומזכיר דמויות בולטות כמו דנטה, פטרארק ובוקאצ’ו כקדמונים של תהליך ההתעוררות הזה. הוא מציין את הקשיים בקביעת התאריכים המדויקים שמגדירים את תקופת הרנסנס, ומציע במקומם שהיא תהליך מתמשך שמשקף את השחרור של הרוח האנושית, תהליך שנוצר על ידי גילויים חדשים בתחומי האמנות, המדע והלימודים. המסגרת הבסיסית הזו מכינה את הקרקע לחקר מעמיק יותר של נושאים כגון הלימודים, ההיסטוריה הפוליטית והתפתחות האמנותית בפרקים הבאים של הספר.