התאווה של הקדוש אנטוניוס; או, חשיפת הנשמה" מאת גוסטב פלובר היא שיר דרמטי בצורת פרוזה שהתפרסם ב-1874. נכתב כתסקיר למחזה, השיר מספר את סיפורו של לילה אחד במדבר מצרי, כאשר הקדוש אנטוניוס הגדול ניצב מול תאוות יוצאות דופן. השטן, דמויות מפתים, כופרים, מכשפים, אלוהויות ומונסטרים מופיעים לפני הקדוש המנודה, במטרה לבחון את אמונתו ועזימתו. כל אחד מהמבקרים מערער על אמונתו של אנטוניוס, שהבדידה היא הצורה האמיתית ביותר של פולחן, ומשקף אותו לכיוון רצונות, ספק וייאוש – במאבק אפי על נשמתו.
קישורים לוויקיפדיה: