התאווה של סן אנטוניו" מאת גוסטב פלובר היא שיר דרמטי בצורת פרוזה שהתפרסם ב-1874. השיר, שנכתב בצורת מחזה, מספר על לילה אחד במדבר מצרי, בו סן אנטוניו הגדול ניצב מול שורה של תאוות עמוקות. במהלך הפגשים שלו עם דמויות כמו מלכת שבא והתלמיד לשעבר שלו, הילריון, אנטוניו מתמודד עם שבעת החטאות הקטלניים, אלוהויות עתיקות, הרפורטים ומונסטרים – כולם מערערים על אמונתו שהבדידה היא הצורה האמיתית ביותר של פולחן.
קישורים לוויקיפדיה: