"朝花夕拾" מאת לו שון הוא אוסף מסות שנכתב בראשית המאה העשרים. היצירה מהרהרת בזיכרונות ילדותו ובחוויותיו של המחבר, ומתארת געגוע נוסטלגי לזמנים פשוטים יותר ולתום הנעורים באמצעות אנקדוטות שונות. המסות מתעמקות בנושאי התבוננות עצמית, קשרים משפחתיים והיחס ההדדי בין זיכרון לזהות. פתיחת "朝花夕拾" קובעת את הטון של האוסף, כאשר המחבר מביע רצון למצוא שלווה בתוך תוהו החיים ומהרהר במורכבות מחשבותיו וזיכרונותיו. הוא נזכר בחום ובפשטות של עברו, לרבות טעמיהם החיים של פירות הילדות ואופיה המריר-מתוק של הנוסטלגיה. המסה הראשונה מציגה את יחסו המסובך של המחבר לחתולים, הנובע מאירוע שכלל עכבר מחמד, ומוביל אותו להתמודד עם רגשות עמוקים יותר הקשורים לאהבה, לאובדן ולמטפלת מילדותו, המכונה "阿長." נרטיב זה מפתח טון של היזכרות כמיהתית, ומזמין את הקוראים לחקור את שילוב ההומור והרגש הנוקב בחקר הזיכרון לאורך האוסף.