נסיעות בספרד” מאת פדרו אנטוניו דה אלארקון הוא ספר מסעות שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה מתארת את המחקרים והחוויות של המחבר באזורים שונים של ספרד, כולל ביקורים במנזרים היסטוריים ובערים כמו יוסטה וסלאמנקה. הסיפור מתבסס ככל הנראה על מחשבותיו, תובנותיו ואנקדוטות אישיות של אלארקון, מה שמספק לקוראים תמונה גאוגרפית ותרבותית של ספרד באותה תקופה. הפתיחה של הטקסט מציינת את ההקדשה של המחבר לחברו, ומרמזת על סדרה של נסיעות שעשה ברחבי ספרד. הנסיעה הראשונה המוזכרת בספר היא תיאור מפורט של ביקור במנזר יוסטה, החל מההכנות לנסיעה, המסלולים המוצעים והנוף המרהיב שנראה לאורך הדרך. אלארקון מזין את סיפוריו בהקשר רומנטי והיסטורי, ומשתף במחשבותיו האישיות על הנופים ועל החשיבות של המקומות שביקר בהם; במיוחד מציין את המורשת של הקיסר קארלוס החמישי, אשר בילה את ימיו האחרונים במנזר זה. הסגנון הכתיבי הוא תיאורי ומעורר מחשבות, במטרה למשוך את תשומת הלב של הקוראים ליופיו ולהיסטוריה של האתרים הספרדיים.