סיפורי אהבה“ של הגרנדיוזה אמיליה פארדו באסאן הם קובץ סיפורים קצרים שנכתבו ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. הסיפורים מחקרים נושאים של אהבה, תשוקה והמורכבות של הרגשות האנושיות, באמצעות דמויות ותרחיבי סיפור שונים. אנתולוגיה זו משלבת בין אידאלים רומנטיים לבין המציאות של מגבלות חברתיות, מה שהופך אותה למעניינת במיוחד עבור קוראים המעוניינים בעומק הרגשי ובמורכבות הסיפורים. הפתיחה של האנתולוגיה מציגה את המחברת ומכינה את הקרקע לסיפורים שבאים לאחר מכן. הקובץ מתחיל בפרק פרשה, בו אמיליה פארדו באסאן מעידה על קריירת הכתיבה הארוכה שלה ועל מהות הסיפור, ומציינת את השילוב בין מרחב הדמיון לאירועים מהחיים האמיתיים בסיפוריה. הסיפור הראשון, “האהבה המוצלבת“, מציג את אווה, אשר מוצגת באופן הומוריסטי כאדם המנסה להימלט מכוחות האהבה, אך היא מגלה שהאהבה חודרת לכל תחומי חייה וגורמת בסופו של דבר להשלכות טרגיות. במהלך מאמציה להיפטר מהאהבה, היא מגלה שהיא חלק בלתי נפרד מזהותה, מה שמסדיר את הטון לחקירה העמוקה של הנושא שתתפתח לאורך כל הספר.