„מניעת שריפות וכיבוין“ מאת ג'יימס בריידווד הוא פרסום מדעי מפורט שנכתב באמצע המאה התשע עשרה. הספר דן בהרחבה בבטיחות אש, בטכניקות למניעת שריפות ובאסטרטגיות לכיבוי אש שפיתח בריידווד, שהיה דמות חלוצית בהקמתן של מכבאות מאורגנות. הוא משמש הן כזיכרונות מקריירת בריידווד והן כמדריך לניהול שריפות, ומדגיש את חשיבותם של משמעת, הכשרה ושימוש נכון בציוד כיבוי אש. פתיחת היצירה מציגה את הסמכות המקצועית של המחבר ומספקת הקשר היסטורי לניהול שריפות, תוך המחשת התפתחותו של כיבוי האש משיטות כאוטיות לגישה שיטתית יותר שהוביל בריידווד עצמו. בריידווד מהרהר בימיה הראשונים של מכבאות מאורגנות, ומשתף אנקדוטות מחוויותיו באדינבורו, שם הנהיג רפורמות חיוניות לאחר ששריפות הרסניות הדגישו את הצורך במאמצים מאורגנים לדיכוי האש. נוסף על כך, הוא מדגיש את הצורך בבנייה תקינה של מבנים ובחינוך הציבור למניעת שריפות, ובכך מניח את היסודות לידע הנרחב המשותף לאורך הספר.