תושבי ארקאדיה: הסיפור של משק חקלאי נטוש” מאת אלברט ביגלו פיין הוא סיפור מעורר מחשבה, נכתב בתחילת המאה ה-20. הספר עוסק בנושאים של התחדשות, טבע והשבת מצבו של בית חקלאי הרוס, כמו גם בהיחסים שבין משפחה לאדמה שעליה היא חיה. הדמויות הראשיות הן משפחה אשר מובילה אותה המספר ואשתו, אליזבת; הם יוצאים למסע במטרה לרכוש ולהחייא משק חקלאי עתיק, ולבנות את חייהם החדשים בנוף האידילי אך המאתגר של האזור הררי בקונטיקט. הספר מתחיל בתיאור הרגע שבו המשפחה יוצאת לראות את הנכס שרכשה בפעם הראשונה. כשהם עולים את הגבעה, המספר מתאר את ההתרגשות שחווה כשרואה את הנחל שזורם באדמתם – מאפיין שתמיד חלם לבעל. הם פוגשים את ויליאם סי. וסטברי, אשר מסייע להשלים את הרכישה ומשתף אותם באנקדוטות על ההיסטוריה של האזור, מצייר בכך תמונה של חיי היומיום התוססים באזור. הרשמות הראשונות לגבי הבית מדגישות הן את הפוטנציאל שלו והן את מצבו הנוכחי ההרוס; זה מציג את התחושות המעורבות של המשפחה – תקווה וחשש – כשהם יוצאים למסע להפוך את ביתם הנטוש למקום חיוני ומקבל. חלק זה של הספר מכין את הרקע לסיפור שיחקור הן את העבודה הפיזית הדרושה להשבת המשק והן את התהליך הרגשי של בניית בית מחדש.