סיפורים קצרים“ של הריסטו בוטב הם אוסף סיפורים עמוקים ונוקבים, אשר כנראה נכתבו בשלהי המאה ה-19. הסיפורים מעסקים בנושאים כגון החברה, הביקורת הפוליטית והטבע האנושי. בוטב משלב בהם את המחשבות שלו על ההסתדרות הבלתי יציבה בבולגריה באותה תקופה, ועוסק במאבקים של האומה תוך הביקורת על מגוון ההתנהגויות החברתיות ואופני השלטון. הסיפור הראשון באוסף הוא יצירה חזקה בעלת שם “או, זמנים! או, דרכי החיים!“; היא מעמיקה באבסורדיות של היררכיות חברתיות ובהבדלות בניגוד לדעתן של בעלי חיים שונים בחברה. בוטב משתמש בסגנון פרודי כדי לשאל מדוע בעלי חיים מסוימים נחשבים קדושים ואילו אחרים מוצלבים, ומשקף בכך את ההבדלות השרירותיות שנעשות בחברה האנושית. בביקורתו על סופרים, עיתונאים ואליטות, בוטב מצביע על הדמיוניות ששוכנת בעולם הספרותי ומדגיש את חשיבות האמינות בעת שהחברה מלאה בפנימיות. באמצעות התצפיות החדות והניסוח המצחיק שלו, הוא מכין את הרקע לחקירת נושאים חברתיים ולקריאה להתמודדות אמיתית יותר עם המציאות, בכל הסיפורים שנלווים.