היד האדומה של אלסטר” מאת ג’ורג’ אי. בירמינגהם הוא רומן היסטורי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור חוקר את המתחים הפוליטיים המורכבים באירלנד בעת הדיון על שלטון עצמי, ומציג דמויות כמו ג’וזף פיטרסון קונרוי, אמריקאי אמיד, ובוב פאוור, הסגנו האירלנדי האהוב על מסעות, כשהם נקלעים לתוך תוכניות פוליטיות מהפכניות. הסיפור מתמקד באמביציותיהם ובדינמיקות החברתיות של החברה האנגלית והלאומיות האירית. החלק הראשון של הסיפור מציג את קונרוי, אשר לאחר שעשה עושר רב, מתאכזב מחברת לונדון ומהריקנות של אורח החיים המפואר שלו. הוא מחפש משהו יותר מרתק, ובמהלך שיחותיו עם בוב הוא משקל את האפשרות להצית מחאות באירלנד ולממן התקומה נגד השלטון הבריטי. מצד שני, נקודת המבט של בוב פאוור על הפוליטיקה האירית משקפת שילוב של ספקנות ונאמנות, כאשר הוא מלווה את אמביציותיהם הגדלות. שיחותיהם מעידות על קונפליקט בלתי נמנע בין הלאומיים האירים לבין הנאמנים לשלטון הבריטי, מה שמספק את הרקע המרתק להתפתחויות העתידיות של העלילה.