"Les Rois Frères de Napoléon Ier" מאת אלבר די קאס הוא חיבור היסטורי שפורסם בסוף המאה התשע-עשרה. היצירה מעמיקה ביחסים הסבוכים בין נפוליאון בונפרטה לאחיו, ומתמקדת בעיקר בז'וזף בונפרטה, שהיה למלך נאפולי ולאחר מכן למלך ספרד. באמצעות אוסף מסמכים שלא פורסמו, היא שואפת לספק תובנות חדשות על התמרונים הפוליטיים ועל הדינמיקה המשפחתית שאפיינו את תקופת הקיסרות הראשונה. בראשית הספר מניח די קאס את התשתית בהרהורים על זיכרונות שפורסמו קודם לכן בנוגע לאחי בונפרטה, ומציין כי אף שהכילו מידע רב ערך, הושמטו מהם מסמכים ומכתבים חשובים. הוא מציג את ז'וזף כדמות מכרעת, אשר אף שתמך בשאיפותיו של נפוליאון, ניגש לכתר באי-רצון, והפגין מתינות ומידה של חוסר עניין בשאיפותיו הקיסריות של אחיו. הפתיחה מציגה גם את המורכבויות שכרוכות בקריירה הפוליטית של ז'וזף, ובהן תפקידו המוקדם כשגריר במדינות האפיפיור והאתגרים שעמדו בפניו בניווט היחסים הן עם אחיו והן עם מעצמות אירופיות אחרות, ומניחה את היסוד לחקירה מקיפה של הקשרים הסבוכים בין האחים.