Menazerya ludzka" של גבריאלה זפולסקה הוא רומן שנכתב בשלהי המאה ה-19. הסיפור מציג מגוון דמויות, אך מתמקד בעיקר בחאבוסיה – אישה חיונית ושמחה, שטובותה הנצלבת וקסמה מביאים אווירה חמה למשפחתה, ביחד עם בעלה ראק ובתם נבוכדונוזור. החקר שנעשה בחיי המשפחה הזה מציג בו-זמן את טובותה של חאבוסיה לעומת הגורמים האפלים יותר שנמצאים ביחסים בין בני אדם. הפתיחה של הרומן משתלבת את הקורא בעולם החיוני והמשחקי של חאבוסיה, אשר מוצגת כאם ואשה אוהבת ובלתי מודאגת, המגלמת את הנשיות ואת האושר המשפחתי. בעוד היא משתתפת בדיבורים משחקיים עם בעלה ובתה, צחוקה המדבק וההתנהגויות השמחות שלה יוצרות אשליה של שלום ואושר. לעומת זאת, רגעי ההתבוננות הפנימית מציעים ביקורות חברתיות עמוקות יותר על נישוא ונאמנות, במיוחד דרך התבונות שלה על ספרות – למשל, אי-הסכמתה עם דמותה של אמה בובארי. השילוב המורכב בין טובות נצלבת, דינמיקות משפחתיות והשאלה העומדת של נאמנות בנישוא, מכין את הרקע לסיפור עשיר בביקורות חברתיות, המתגלות לאורך חיי חאבוסיה.