ספרו של סידראך: טקסט בלתי פורסם מהמאה ה-14" הוא יצירה היסטורית-פילוסופית שנכתבה במאה ה-14. הטקסט מערער על נושאים של حكמה, תאולוגיה וקסם דרך סיפורו של הדמות הראשית בו, סידראך, אשר משמש כחכם ויועץ למלכים. היצירה משלבת תחומי עניין שונים מהעת הביניימית, ומשקפת את האופי האקדמי והסגדני של אותה תקופה. בתחילת הספר מוצג סידראך כפילוסוף ונביא, ומסופר על ידעו וניסיונותיו בתקופת שלטונו של מלך בשם בוטוצו, אשר חיפש חכמה כדי להתמודד עם אתגרים. הסיפור מציג את ההשראה האלוהית של סידראך ואת יכולותיו המיוחדות, כאשר הוא מנהל דיונים על אמונה, אלוהות ומהות הידע, במקביל להתמודדות עם בעיות של בוטוצו בנוגע לבניית עיר. לאורך הסיפור מוצגים נושאים מיסטיים המתחברים לחיפוש אחר ידע ולקונפליקט בין אמונות פגניות לפולחן אלוהות אחת בלבד, מה שמספק הקשר לחקר החכמה, הקסם והאמונה בהקשר הביניימי.