„מפריז לפקין על פני השלגים הסיביריים“ מאת ויקטור מייניאן הוא סיפור מסע שנכתב בשלהי המאה ה־19. הספר מתעד את מסעו ההרפתקני של המחבר מפריז לפקין, דרך מרחבי הקרח של סיביר, מדבר גובי וחלקים שונים של סין. תיאוריו של מייניאן עשירים בתצפיות על התרבויות והנופים שאליהם הוא נחשף, ומציגים דיוקן חי של חוויותיו כנוסע מערבי באזורים נידחים אלה. חלקו הפותח של סיפור המסע מכין את הקרקע למאמצו השאפתני של מייניאן לחקור את סיביר ואת סין בחורף. בתחילה אנו למדים על הכנותיו למסע, ובהן ספקנותם של חבריו ונחישותו לחוות את סיביר במלוא הדרה הקפוא. העלילה עוברת במהרה לשלבים הראשונים של מסעו, ומתארת את חוויותיו בנסיעה מפריז לסנקט פטרבורג, את רשמיו הראשונים מרוסיה ואת האתגרים הצפויים, לכאורה, בבית המכס. באמצעות מפגשים עם פקידים רוסים, הרהורים על התרבות והנופים ואנקדוטות משעשעות, מצליח קטע הפתיחה להטביל את הקורא באווירה הייחודית של מסע חורפי, המלא בציפייה ובנסיבות מעוררות אימה.