באוולף" של ליון סימונס הוא תרגום והערה למחזה האפי האנגלו-סקסוני העתיק, שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה משמשת כמקור אקדמי חשוב, במטרה למלא פערים בחקר אחת מהיצירות הספרותיות החשובות ביותר של המסורת הגרמנית. הדגש העיקרי של האפוא נמצא בגיבור באוולף, אשר מתמודד עם יצורים מרתיעים כמו גרנדל ואמו שלו, ועוסק בנושאים כמו גבורות, אמתנות והקרב בין טוב לרע. בתחילת "באוולף", המתרגם מציין את כוונתו להפוך את הטקסט המקורי לברור ונגיש יותר, בעוד הוא מכיר במורכבות שבתרגום שירה עתיקה. הוא מציין את האתגרים הנשלחים על ידי המורכבות של השפה האנגלו-סקסונית, ומציג את החשיבות התרבותית של המחזה, בהתבוננות בהקשר ההיסטורי שלו ובהשפעתו המתמשכת על הספרות. הפתיחה מדגישה גם את הנושאים של גבורות וקהילה, המהווים את ליבת האפוא, ומכינה את הרקע לקרבות האגדיים של באוולף ולהתפתחותו כגיבור בחברתו.