הודאתו של סטברוגין והתוכנית לחיי חוטא גדול" מאת פ. מ. דוסטוייבסקי היא יצירה בדיונית שנכתבה בראשית המאה ה-20, אך היא עוסקת בנושאים המתקשרים לדילמות המוסריות והקיומיות של אמצע המאה ה-19. היצירה משלבת הודאה חושפת מצד הדמות המבולבלת ניקולאי סטברוגין, עם תיאור כללי של הרומן הנכתב בעתיד של דוסטוייבסקי, העוסק בחיי חוטא גדול. הטקסט מעמיק בנושאים כגון אשמה, כפרה והמורכבויות הפסיכולוגיות של הטבע האנושית. בתחילת הסיפור, ניקולאי וסבולודוביץ' סטברוגין מוצג כאדם המתמודד עם בלבול פנימי עמוק ועמימות מוסרית; הוא חווה לילות בלתי שלווים ומתלבט בהחלטה לבקר אצל האב טיכון במנזר הסמוך. החלק הראשון מפרט את ההתרחשויות שבהן הוא נפגש עם דמויות שונות ואת התפיסות המנוגדות שלהן לגביו, מצייר בכך אדם המוטרד יותר ויותר על ידי העבר שלו – בפרט על ידי אירוע קשה שקשור לנערה בשם מטריושה. ככל שהסיפור מתפתח, הטון הדרמטי והאינטרוספקטיבי שלו מזמין את הקוראים לחקור את עומקי נפשו של סטברוגין ואת השאלות הקיומיות שנוגעות לחטא, לאחריות ולחיפוש אחר הבנה בפני אשמה בלתי נמנעת.