האח הגדול קאי ודורוטאו: אפוס אידילי” מאת יוהאן וולפגנג פון גתה הוא יצירה שירית שנכתבה בשלהי המאה ה-18. יצירה זו חשובה בספרות הגרמנית, והיא מציגה סיפור שעוסק בנושאים של אהבה, קהילה והחוויה האנושית בתנאי קשי. הדמויות הראשיות, האח הגדול קאי ודורוטאו, מגלמות כנראה את תכונות הרחמה והעמידות בפני משברים חברתיים. הפתיחה של היצירה מציגה לקוראים סביבה שלווה אך מתוחה, בה תושבי העיירה עדו לחזרתם של פליטים, מה שמצית דיונים בין הדמויות על רחמה ועל הסכנות הצפויות שבמלחמה. הסצנה מלאה בתמונות חיות ודרמטיות, המשקפות את האווירה המתוחת כשהקהילה מתמודדת עם מצבם של אלה שנדדו מביתם. בין הדמויות מתפתחת רוח ידידות ודאגה הדדית; האח הגדול קאי, למשל, מוכן לעזור לאחרים בתוך משבר חברתי-פוליטי גדול. דרך הדיאלוגים שלהם, הסיפור מקנה לקוראים בסיס עמוק של אמפתיה וציפייה להתפתחויות העתידיות.