חוליו והביבליה” מאת אמיליו מרטינזה היא סיפור בדיוני שנכתב בשלהי המאה ה-19. העלילה מתקיימת במדריד במהלך אביב תוסס, ומתמקדת בחוליו – צעיר שמושפע באופן עמוק מאמונתו הדתית, ונלחם בדעות המסורתיות של חבריו לגבי הדת. הסיפור מעלה נושאים כגון אמונה, כפרה והפער בין אמונות רוחניות לנורמות חברתיות. בתחילת הספר מוצגת סצנה בה גברת מבוגרת בשם חוזפה קוראת ספר בתמקדות, בעוד חוליו מתבסס עם ילד קטן שכנראה הוא בנה. דרך חוליו אנו למדים על חייו ועל מערכת היחסים שלו עם המורה שלו, אשר נמצא במצב רפואי קשה. לאחר שחוליו נישא את מריה דאס דוריס, הוא מפגין חמלה ומעניין בחייו המשפחתיים. הדיאלוגים בספר מספקים רקע להתבוננות בנושאים דתיים, במיוחד בהשוואה בין המסורות הקתוליות המסורתיות לאמונות הפרוטסטנטיות החדשות שחוליו מייצג, דבר המעלה על קון עוין בין אמונה לדוגמות הדתיות המסורתיות. הספר מציג באופן עמוק את החיים הפשוטים אך המלאים באמונה, ואת האתגרים שניצבים מולם על ידי ציפויות חברתיות ועקרונות דתיים.