הלובר: חמישים תשלילים בצבע" מאת פול ג. קונודי ומוריס דב. ברוקוול הוא ספר אמנות מצויר שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר מתמקד באוסף העצום השוכן במוזאון הלובר, מדגיש את החשיבות ההיסטורית שלו ומציע ניתוחים מפורטים של יצירות רבות מאת אמנים ושל שלושות סגנונות אמנותיים שונים. הספר מעמיק ביצירות בולטות, ובהן יצירות מפורסמות כמו "מונה ליזה", ומיועד להציג לקוראים תובנות לגבי התפתחות הסגנונות האמנותיים המוצגים במוזאון. בתחילת הטקסט, מציגים המחברים מלהדה שמפרטת את כוונתם לחקור באופן מערכתי את היצירות בלובר, ולהזכיר את האמנים בשמותיהם המסורתיים ולא בשמות הקטלוג הרשמיות. הם מדגישים את החשיבות שבניתוחים ביקורתיים בנוגע להשתייכות היצירות לאמנים מסוימים, במיוחד בנוגע ליצירות איטלקיות, ואת התפקיד של ההקשר ההיסטורי בפרשנת אותן יצירות. המבוא מפרט את ההתפתחות ההיסטורית של הלובר כאוסף מלכותי, מספר אנקדוטות על מלכים בולטים שתרמו להקמת האוסף, ומציע תובנות קצרות לגבי אמנים יחידים ותרומתם לאוסף העשיר של המוזאון.