מוות רוחני: רומן” מאת אמיל מריוט הוא ספר שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור מעקב אחר כוהן צעיר בשם ג’ורג הרטק, שהצטרף לאחרונה לכנסייה בכפר שלווה בטירול. במהלך התאקלם בסביבה החדשה שלו, הוא מתמודד עם המורכבויות של מקצועו, עם הציפיות של הרשויות העליונות ועם היחסים עם תושבי הכפר, במיוחד עם הקהילה המקומית וחבריו הכוהנים. בתחילת הרומן מוצג הרטק כשהוא מגיע לכפר בערב חם של קיץ, בליווי כלבו האמינ. הוא מרגיש מגוון רגשות כשהוא מתבונן בחיים החדשים שלו במקום השלו זה, המאופיין בכנסייה ובבית הכנסייה שיהיה ביתו החדש. מערכות היחסים הראשונות שלו עם התושבים מצביעות על אורח חיים פשוט אך קשה. הוא מתמודד עם האתגר שבהתאקלם בקהילה שנראה שלא מוכנה לקבל אותו, במיוחד לאחר שמגלה על המתחים שקיימים בכנסייה – בעיקר כתוצאה מהשפעת הרשויות העליונות ושל תושבי הכפר. ככל שהוא מתחיל להתערב בחיי היומיום של התושבים, הרטק מגלה מגוון רחב של דינמיקות חברתיות שיבחנו את עזימותו ואת אמונתו.