דרך מאסאי למקור הניל” של אוסקר באוומן הוא דיווח מפורט על נסיעות שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מתעד את מסעותיו וחקירותיו של המחבר במהלך המשלחה למאסאי, אשר אורגניזה על ידי הוועד הגרמני למאבק בעבדות בשנים 1891–1893. סיפורו של באוומן מתמקד באזורים שלא היו מוצגים עד אז, בין הר קילימנג’ארו לאגם ויקטוריה, ומציג באופן ישר את התנאים הגאוגרפיים וההתרבויות שהוא חווה במהלך מסעו. בתחילת הדיווח, באוומן מספר על הגעתו לטנגה, שם הוא מתכנן את המשלחה החשובה אל אזורי מאסאי שלא נחקרו במידה רבה. הוא מדגיש את החשיבות שבתכנון מדויק – בחירת צוות מיומן ואספקת אמצעים הנדרשים. הסיפור מגלה את תשוקתו להרפתקאות, בעת שהוא מתמודד עם אנשים שונים – החל ממודיעים מקומיים ועד חברי מסע – ועומד באתגרים כמו איתור אנשים לצוות והכנת אספקה למסע הארוך שלפניו. החלק הראשון של הדיווח מציג את הנוף הסביב ומנבא את הקשיים שיהיו בהעברה דרך אדמות לא מוכרות, המאוכלסות בשבטים זרים ולעתים מסוכנים.