הדרכים העתיקות, או התלמוד באור הספר הקדוש" מאת אלכסנדר מקאול הוא יצירה תיאולוגית שנכתבה בשלהי המאה ה-19. מטרת הספר היא להשוות באופן ביקורתי בין העקרונות והדוגמות של היהדות המודרנית, במיוחד אלה השורשים בתלמוד, לבין הלימודים הבסיסיים של מושה והנביאים כאשר הם מוצגים בספר הקדוש. הספר מבחן את האופן שבו המסורות הרבניות עומדות בהתאם או בסתר ללימודים המקוריים של היהדות הביבלית. בתחילת הספר מציג המחבר נושאים חשובים הקשורים לפרשנות הגאולה ולתפקידה של המסורת היהודית. מקאול טוען כי היהדות והנצרות שואבות מאותו מורשת דתית, וכי הנצרות מהווה ביצוע של לימודי היהדות. הוא מביקר את המסורות היהודיות המודרניות שמקורן בתלמוד, ומתמקד בנושאים כגון מעמד הנשים, העבדים והגויים, ושואל את חוקיותן של מסורות אלה באור הלימודים הביבליים. הפרק הראשון מכין את הקרקע לניתוח המפורט של מקאול את החוקים הרבניים, ומציג אותם כהסתכלות שנוטשות את העקרונות המקוריים של האמונה כפי שהם מועברים במסגרת התנ"ך.