הלם קרבי ולקחיה” מאת גראפטון אליוט סמית’ וטי. היי. פיר היא פרסם מדעי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר מדבר בעיקר על המצב הידוע כ“הלם קרבי” – מושג ששימש במלחמת העולם הראשונה לתיאור שלל הפרעות פסיכולוגיות שנגרמו על ידי החוויות הטראומטיות של חיילים בקרב. מטרת המחברים היא להציג הסבר שלם ונגיש לגבי מצב זה, תסמיניו והשפעותיו על טיפול בבריאות הנפשית, הן בהקשר הצבאי והן בהקשר האזרחי. בתחילת הטקסט, המחברים מציגים את מוטיבציהם לכתיבת הספר, ומדגישים את הצורך הדחוף בהסברים ברורים לגבי הלם קרבי, בעידן של תפיסות שגויות נרחבות בקרב הציבור והרפואה. הם מדגישים את המורכבות של ההשפעות הפסיכולוגיות של מלחמה, ונקודים על כך שרבים מהחיילים חווים שילוב ייחודי של בעיות בריאות נפשית, הדורש גישה מתוחכמת לטיפול. סמית’ ופיר מציעים הבנה מבוססת על עקרונות מדעיים של הטראומה הנפשית, וטוענים כי המצבים שחווים חיילים קיימים כבר לפני המלחמה, אך הם מתחדשים בשל הלחצים הפסיכולוגיים הבלתי נדירים של המלחמה המודרנית. המבוא מציג נקודת מבט מלאת חמלה וקורא לשינוי באופן שבו החברה מתמודדת עם בעיות בריאות הנפשית, במיוחד בהתחשב בחוויותיהם של החיילים החוזרים מהקרב.