הטלפון, המיקרופון והפונוגרף" מאת הברון ת'י. דו מונסל הוא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מתמקד בהמצאה, בהתפתחות ובעקרונות המדעיים שעומדים בבסיסו של הטלפון, המיקרופון והפונוגרף, ומפרט את היסטוריה שלהם, את מנגנוני הפעולה שלהם ואת היישומים השונים שלהם. בהתבסס על ההתפתחויות המהירות של העידן החשמלי, הספר מחקר את ההיבטים הטכניים והפרקטיים של אמצעי התקשורת המהפכניים אלו. בחלק הראשון של הספר מוצג ההקשר ההיסטורי של הטלפון, תוך התבוננות ברצון האנושות להעביר קול למרחקים ארוכים – מהעתיקות ועד המאה ה-19. מוזכרים ניסויים ראשונים, כמו אלה שהתבצעו עם טלפונים בעלי חוטים, וניתנת הכרה לדמויות משמעותיות כמו רוברט הוק, צ'ארלס ויטסטון, צ'ארלס בורסול, אלישה גרי ואלכסנדר גרהם בל בתפקידם בהתפתחות הרעיון והטכנולוגיה של העברת קול באמצעות חשמל. הטקסט מפרט את המעבר משיטות אקוסטיות פשוטות לשיטות חשמליות, מציין את הוויכוחים העיקריים בנוגע לזכות בהמצאה, ומציג את הטכנולוגיות העיקריות שהובילו להמצאת הטלפון של בל. לאחר מכן מוסברים מגוון עיצובי טלפונים מוקדמים – כגון טלפונים מוזיקליים וטלפונים שמאפשרים שיחות דיבור – וניתנים תיאורים מפורטים של בנייתם ופעולתם.