ספר שירים" של פדריקו גרסיה לורקה הוא אוסף שירים שנכתבו בשלהי המאה ה-20. הספר מעורר נושאים שמקורם בתקופת ההתבגרות והנעורות של לורקה, ומביע את התשוקות האישיות שלו, את הזיכרונות, את שאלות הקיום ואת העולם הטבעי. באמצעות מטאפורים חיות ושפה רגשית, לורקה מציג ביקורות על אהבה, אובדן, טבע, זמן ותרבות אנדלוסיה; הוא משתמש לעתים קרובות בחיות, נוף וזיכרונות מהילדות כנקודות כניסה להתבוננויות עמוקות יותר. התוצאה היא יצירה לירית ומרגשת, המזמינה את הקורא לעולם הפנימי של המשורר, ומשלבת בין הודאות אישיות למטען של פולקלור והתבוננויות על הקיום. הספר מתחיל בשיר "מילים להצדקה" של לורקה, בו הוא מציג את האוסף כביטוי של התלהבות נערית ותשוקה אישית, ומציג את הנוף הרגשי של שנות הצמחתו. שירים מוקדמים כמו "וילטה", "הפגישות של חלזון אמיץ" ו"שיר סתיו" מביאים לידי ביטוי נושאים של מסע, טבע, תמימות והזמן החולף. לורקה משתמש במטאפורים פשוטים אך חזקים – רוחות דרומיות, אחר הצהריים של האביב, יצורים מהילדות – כדי לעורר את התחושות של נוסטלגיה, מלנכוליה והתפעלות. לאורך כל החלק הראשון של הספר, ניכרת באופן חזק השאלה על הזהות האישית, כמו גם החשיבה בנוגע לקשרים העמוקים בין האדם לעונות ולזיכרונות שמגדירים את הזהות שלו.