"School-days in 1800: or, education as it was a century since" מאת לוסי אלן גרנזי הוא חיבור היסטורי שנכתב בסוף המאה התשע־עשרה. הספר חוקר ככל הנראה את חוויות היומיום, את דרכי החינוך ואת חיי המשפחה של ילדים באמריקה המוקדמת, ומשחזר בחיות תקופה שהולכת ונשכחת מן הזיכרון החי. הוא מוגש באמצעות זיכרונותיה של אוליביה בראון, כפי שרשמה נינתה, ומציע נקודת מבט ממקור ראשון על מה שהיו החינוך והילדות באותה תקופה. פתיחת "School-days in 1800" מציגה את הזיכרונות כמאמץ משותף בין אוליביה בראון הקשישה לנינתה אליס, הרושמת את זכרונותיה של אוליביה בעודה מתאוששת מפציעה. הפרקים הראשונים מציבים את הרקע המשפחתי של אוליביה במסצ'וסטס שלאחר המהפכה, מתארים את חיי ביתה ומציעים פרטים עשירים של שגרה ביתית, יחסים והקשר חברתי רחב יותר. בין הזיכרונות המוקדמים: חווייתה הראשונה בכנסייה, מבנה מטלות הבית, ואנקדוטות נוגעות ללב כגון התקרית הטרגית עם כלבה האהוב בוז. מתוארים גם ימיה הראשונים של אוליביה בבית הספר — חרדותיה, מנהגי הכיתה והדינמיקה החברתית העדינה בין תלמידים למורים — ואחריהם דיווחים על השפעות עמיתים, טעויות ילדות ולקחים שנלמדו. הנרטיב משקע את הקורא בקצבי החיים הכפריים של אמריקה המוקדמת, ומדגיש את הרצינות ואת הפשטות גם יחד של חינוך, משפחה וקהילה.