The Book of Job
על הספר
ספר יובל” מאת אנונימוס הוא טקסט שירי ופילוסופי עתיק, שנכתב ככל הנראה בשלהי המילניום הראשון לפנהס או באמצעו. היצירה מעלה שאלות עמוקות בנוגע לסבל, לצדק ולמטבעו של אלוהים, והיא מתמקדת בדמות המרכזית – יובל, אדם ישר שנחשף למצרים גדולים ובלתי מוסברים. דרך הדיאלוגים בין יובל לחבריו, הספר מחקר את גבולות החכמה האנושית, את המציאות של סבל בלתי צדיק ואת החיפוש אחר משמעות בכאב. הוא נחשב כיצירה עמוקה העוסקת באמונה ובסיבולת, ולכן הוא הן יצירה דתית בסיסית והן קלאסיקה ספרותית. בתחילת “ספר יובל” מוצג יובל כאדם עשיר, ישר ומקדש את אלוהים בעמקי לב; הוא בעל משפחה גדולה ועושר רב. שטן מאתגר את אמינותו של יובל בפני אלוהים, וטוען כי דרכותיו הטובות הן רק תוצאה מברכותיו. אלוהים מאפשר לשטן לגרום ליובל לאבד את רכושו, את ילדיו ובסופו של דבר גם את בריאותו, אך יובל מסרב להצהיר על האשמה בנגד אלוהים. בעת שיובל אוכל את צערו, שלושה חברים מגיעים אליו ומתחילים בשרשרת דיאלוגים שיריים, בניסיון להסביר את סבלו באמצעות החכמה המקובלת. יובל, מצדו, מזהיר על חוסר המשמעות שבסבלו ושואל בתוקף על צדקו של אלוהים; הוא טוען על חפותו ומתחנן להבנה, בעוד חבריו מדגישים שוב ושוב כי הסבל הוא עונש על עוונות. זה המסגרת שבה מתקיימת החקירה העמוקה בנוגע לאמונה, לייאוש ולמורכבויות הסבל האנושי.
הערות
דף ויקיפדיה על הספר זה: en.wikipedia.org/wiki/Book_of_Job
