רמזים לכתיבת סיפורים קצרים מאת צ’ארלס ג’וזף פינגר” הוא ספר הדרכה פרקטי למקצוע הספרות, שנכתב בתחילת המאה ה-20. הוא משלב מאמרים חיוניים עם עצות פרקטיות, ומעודד את האמינות והאמת בסיפורים; מחקר את הדמויות, העלילה, הסגנון והנושאים, ומציע עצות לכותבים חסרי ניסיון. הנושא העיקרי של הספר הוא כיצוב סיפורים קצרים אמינים, שמתחמקים מקלישאות, עיוות ונוסחאות קבועות. הספר מכחיש בתוקף את השיטות המסורתיות של בתי הספר לכתיבה, ומציע כי האמת היא המבחן האמיתי של הספרות. הוא מעודד את הכותבים להיות אמינים, לראות את הדברים כפי שהם ול“תאר את הדברים כפי שהם באמת”, ומזהיר מפני סטראוטיפים לאומיים וקשרי מעמד שעלולים להפחית את העומק של הדמויות. הספר מציג את הדמויות כמורכבות – לעתים קרובות הן חלקים מהאופי של הכותב עצמו – ומדגיש את האומץ בבחירות מוסריות יותר מאשר באקציות ברבריות. לדעתו, העלילה נוצרת מהדמויות והנסיבות; הסבירות חשובה פחות מהאמינות והרגש, לכן רומנטיקה ופנטזיה יכולות להיות חלק מהסיפור אם הן מוצגות באופן אמיני. הוא מזהיר מפני נושאים מיניים אובססיביים וקלישאות שמציגות את הנישוא כסוף טבעי לסיפור, מציע רעיונות חדשים לכתיבה, ומגדיר את הסגנון כתקשורת ברורה ואמינה – ללא עודפי זיוף. המחבר מציין שטח נדחה בספרות לנוער, מפרסם רשימה של כתבי עת מתאימים, ומסיים בעידוד הכותבים להקשיב בתשומת לב לדיבור ולרגעים אמיתיים – שכן האמת, כשהיא מוספרת בצורה פשוטה, היא זו שנשארת לאורך זמן.