היסטוריה של האופנה בצרפת: או, לבוש הנשים מתקופת הגלו-רומים…“, מאת אוגוסטין שאלמל, היא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הוא מתעד את התפתחות לבוש הנשים הצרפתיות מתקופת גאליה העתיקה, דרך העת הביניימית, ועד לתקופת המחבר. הספר מביא בחשבון את ביגודן של הנשים כמדד לחברה ולמוסר. היצירה מדגישה את ההובלה של פריז בענף האופנה, ואת התפקיד של שחקניות, כתבי עת אופנה ואפילו דמויות בובות להפצת טרנדים. הספר מציע סקירה של כל תקופה בנפרד, החל מעת הגלו-רומים ואילך. בפתיחת הספר, האופנה מוצגת כמשקף חשוב של החברה; מובילים משוררים, משבחים את הטעם של הנשים הצרפתיות, ומקומן של פריז במרכז האופנה העולמית מודגש. הספר מציג את השפעת הפרסונות המפורסמות, כמו שמלת הצהובה המפורסמת של מדאמ מארס; מתאר את העלייה של כלי התקשורת האופנתיים, מהעיתון “Gynæceum” בעמאן ועד לכתב העת “Journal des Dames et des Modes”; מזכיר את השימוש בדמויות בובות להפצת טרנדים; ומציע תוכנית לסקירה של כל תקופה בנפרד. הפרקים הראשונים מתארים את ביגודן של תושבי גאליה והגלו-רומים – ביגוד שעשוי מחומרים טבעיים, כמו עור מצבוע בחומרים טבעיים; את האריזות, המסכות (כמו “מאבור” ו“פאלה”), הנעליים המיוחדות, המזגפיים ועוד. לאחר מכן מתואר ביגודן של נשים בתקופות המרובינגית והקרולינגית, אשר נוצר בהשפעת השלטון הפרנקי – ביגוד שעשוי מחומרים יוקרתיים יותר, עגילים, שיער מקורד; ומוזכרת הדרישה לצניעות שהייתה נהוגת באותה תקופה. הספר מציג תמונות של נשים מלכותיות ומנוסחים עתיקים, על מנת להציג באופן מפורט את הביגוד, הצבעים והנימוסים של אותה תקופה; ולאחר מכן מתואר המעבר לסגנונות ביניימיים בעלי אופי צרפתי ברור.