The psychology of Jung
על הספר
הפסיכולוגיה של יונג מאת ג'יימס אופנהיים הוא מבוא פופולרי תמציתי לפסיכולוגיה האנליטית שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא סוקר את הפסיכולוגיה החדשה של הפסיכואנליזה ומציג תיאור בהיר של גישתו של יונג — ובמיוחד הלא־מודע הקולקטיבי, המיתוס הארכיטיפי, טיפוסי האישיות ומטרת האינדיבידואציה. הספר פותח בתיאורו של פרויד על ההדחקה, הלא־מודע, סמליות החלום, ההעברה, הסובלימציה ומכלול אדיפוס; לאחר מכן הוא מתווה את השקפתו היריבה של אדלר על תסכול הנחיתות, ה„בדיה המנחה“ והרצון לעוצמה. במעבר ליונג הוא מספר את הקרע עם פרויד ומציג את הלא־מודע הקולקטיבי, מיתוסים אוניברסליים של מוות ולידה מחדש, ואת הדת כהשלכה, כאשר האינטרוברסיה מתוארת כירידה מסוכנת אך יצירתית. אופנהיים מנגיד אקסטרברסיה ואינטרוברסיה ומסביר את ארבע הפונקציות של יונג — חשיבה, הרגשה, אינטואיציה, תחושה — ומשלב אותן לשמונה טיפוסים פסיכולוגיים; הוא ממחיש כיצד התפתחות חד־צדדית מולידה נוירוזה. הוא ממסגר את סכסוך התקופה כאהבה/אקסטרברסיה מול כוח/אינטרוברסיה, מפרש את פאוסט ואת פרומתאוס ואפימתאוס של שפיטלר כדי להראות את ההתנגשות ואת פתרונה, ומציג את „הפונקציה הטרנסצנדנטית“ של יונג ואת הפנטזיה המנחה כדרך לפייס ניגודים. הספר נחתם בהגדרת האינדיבידואציה כמטרת האנליזה ובקריאה לריפוי מותאם ליחיד וצופה פני עתיד, בצירוף הערות לקריאה נוספת.
