השכל הבריא בנוגע למין של ג’יימס אופנהיים” הוא יצירה קצרה בתחום הפסיכולוגיה הפופולרית וחינוך מיני, שנכתבה בשלהי המאה ה-20. היא מציגה נקודת מבט ברורה ולא פוריטנית לגבי המין, שמשלבת רעיונות פסיכואנליטיים עם ייעוץ פרקטי, וטוענת כי החיים המיניים הם טבעיים, מגוונים, ושהגישה להם הטובה ביותר היא באמצעות שכל בריא. הספר מסקיר את התיאוריות של פרויד בנוגע למין בשלבי הילדות, להפרעות מיניות ולהטבעה של רצונות מיניים; מנתח אותן בהשוואה לביקורותיו של יונג, לתיאוריות האישיות שלו (אינטרוברט/אקסטרוברט) ולארבעת התפקידים הבסיסיים בחיי אדם (חשיבה, רגש, אינטואיציה, מישוש), על מנת להראות מדוע המין משתנה כל כך בין אנשים. הספר מבחן גם הטענות בנוגע ל“מין שלישי”, ומציג אותן כשילוב של עקרונות גבריים ונשיים הנמצאים בכל אדם; בנוסף, הוא מדגיש את הרעיון של ה.אוולוק אליס לגבי “אמנות האהבה“, שלפיו פעילויות מקדימות למין ותגובה הדדית משפרים באופן משמעותי את חווית המין. המחבר מזהיר מפני קודים מוסריים אוניברסליים, ומסביר כיצד פחד, רסנות, לחץ חברתי (פחד מהיריון, חששות בנוגע לאימפוטנציה) וכוחות יצירתיים שלא מובילים למקום הנכון עלולים לשנות באופן שלילי את הרצונות המיניים. הוא מעודד על חינוך מיני, על ייעוץ רחום לב לבני נוער (כולל התמודדות עם אוטו-ארוטיזם), על נקודות מבט מעוררות חשיבה לגבי הומוסקסואליות וזנות, ועל הסכמים גמישים ואנושיים ביחסים בין מבוגרים. הספר מסתיים בתפיסה אידאלית של אהבה, המשלבת רך, תשוקה וכבוד, ומעודדת זוגות למצוא את הדרך האתית המתאימה להם.