The happiness of Hazelbrook
על הספר
«אושרה של הייזלברוק» מאת שרלוט גרייס אובריאן היא נובלה ביתית נוצרית דידקטית מן התקופה הוויקטוריאנית. היא מתמקדת בחיי הכפר ובנושאים המוסריים של העמדת החובה לפני ההנאה, חרטה וצדקה מלאת חמלה, ומראה כיצד אמונה וטוב לב איתן מעצבים משפחה ואת שכניה. האלמנה לורנס נאבקת לגדל את ילדיה, ובהם בן החרוץ, קייטי התוססת ונלי המרותקת למיטתה. קייטי, המתפתה בידי חברים בטלים, מתחילה לנהוג באי־ציות, מתגנבת ליריד וכמעט נהרגת בסופת רעמים, דבר שמוביל אותה לווידוי ולתיקון דרכיה. התפרצות אבעבועות שחורות לאחר היריד גובה את חייהם של שני צעירים שסרו מדרך הישר ומשפילה את פאני פרייס, המחלימה כשהיא משתנה לטובה. מייבל טרייסי העדינה מן האחוזה המקומית מביאה נחמה, כתבי קודש ואלגוריה של ישועה המחזקת את הלבבות. עלילה מקבילה עוקבת אחר סבתא הייל העיוורת, שבנה טום, שאבד לה לפני שנים, נשבר לאחר שנים בים והגיע לחרטה, חוזר והופך למשענת נאמנה. נלי מתה בשלווה כשהיא נותנת אמון במשיח; קייטי נעשית ממושמעת, דוחה משרה מבטיחה כדי לעזור לאמה, ומאוחר יותר נישאת לטום שחזר למוטב. יחד הם בונים בית מאושר ומסודר—ובכך מדגישים את מסר הספר, שלפיו ציות, ענווה וחסד מביאים אושר אמיתי.
