"לוציפר" מאת מוריס מאגר הוא רומן שנכתב בראשית המאה העשרים. הרומן חוקר את הסבך של תשוקה, מיסטיקה וספק מוסרי, כאשר מספר פריזאי חסר שם נקרע בין שתי אחיות — אוולין, מיסטיקנית מחמירה, ולורנס, חושנית מרדנית — בתוך חוגים אוקולטיים ובצלו של ברית שטנית מימי נעוריו. צפו לסיפור פסיכולוגי בגוון אוקולטי שבו אהבה, קנאה ושאיפה אזוטרית מטשטשות את הגבולות בין טוב לרע. פתיחת הרומן עוקבת אחר המספר בלילה פריזאי חם ומחניק בעודו מתעכב מחוץ לבית סן-איגולף, מתוודה על אהבתו המפוצלת לאוולין וללורנס. כשלורנס מתגנבת החוצה, הוא עוקב אחריה במונית למונמארטר, צופה בה מחפשת בקור רוח בבתי קפה מפוקפקים ליד כיכר בלאנש, ואז מאבד אותה ברחוב באלו, חושד בפגישה חשאית. זמן קצר לאחר מכן הוא פוגש את מישל קוצבו, מנהיג רוחני של קבוצת האיסיים שלהם, ששיחתו על תשוקה ו"לוציפר" מעלה מחדש את זיכרון ברית נעורים עם השטן שתוכננה על ידי חברם לשעבר לוי. המספר מתאר את הטקס ההוא, ונסער, מבלה את היום שלאחר מכן בשקילת השאלה אם הברית עיוותה את חייו — הוגה בגורלו, בריאותו, אהבותיו ותפקידו בזמן המלחמה — תוך חיפוש בספרים על חוזים שטניים. מפגש מקרי עם אהובתו לשעבר אירמה פאסקו מעמיק את תחושת החזרה הגורלית. הפרק נחתם במעבר לדרום, שם משפחת סן-איגולף, המספר, קוצבו וחסידי האיסיים מתכנסים על שפת הים, נכונים ל"ניסויים" חדשים.