״וליסורמאיה״ מאת לאורי הארלה הוא טרגדיה היסטורית (מחזה) שנכתבה בראשית המאה ה־20. העלילה מתרחשת בפרה־פוחיולה של המאה ה־15, ומתמקדת בשלטונו האכזרי של שבט קורקי בסגנון פירקלאיני, וכן ביריבויות ובנאמנויות המבעבעות בתוך המשפחה. הדמויות המרכזיות הן המנהיג הקשוח הנריק, אחיו ואחותו פייבו, ניקלאס ויוהנה, האישה הלאפית ראוני, ולוחם הספר יוהאני איימולה, שתשוקותיהם ונאמנויותיהם מציתות סכסוכים החוצים תרבויות וקשרי דם. פתיחת המחזה מתרחשת באולם הגדול של אילמולה, שם ראוני שרה לילדה ופוגשת במורת רוחה הצוננת של יוהנה, אף שיוהנה מנסה להגן עליה. ראוני חוששת מכוונתו של הנריק לתבוע אותה לעצמו ולהכשיר את הילד, בעוד פייבו, שסמכות אחיו חונקת אותו, נקשר לראוני, והשניים מצהירים בשקט על אהבתם. איימולה מגיע כיערני מהולל ומחזר אחר יוהנה; ניקלאס חוזר הביתה ברברבנות ובסיפורים, והשבט מקבל את המנהיג השב הנריק בטקס רב־רושם. כאשר פייבו מגלה רחמים כלפי דייגים חמאיים עניים, הנריק מצווה להענישו וכובל אותו בכלא לזמן קצר; ראוני משיגה את שחרורו, אך הנריק גם מודיע על נישואים פוליטיים שנועדו ליוהנה, והיא מתנגדת להם. בחורף יוהנה מצלקת את פניה כדי להימלט מהשידוך, מתיאס נוזף בה, ומגיעה הידיעה שהנריק נפצע במארב של לפים ואנשיו של איימולה. הנריק נישא פנימה ומעודד את בני הבית; עד מהרה מודיע שיר ניצחון על שובו של פייבו עם שבויים, ובכך הוא זוכה לכבודו של אחיו. כשהוא מובא לפני הנריק, איימולה מצהיר שפעל כדי לנקום על עלבון ולתבוע לעצמו את יוהנה, ובכך מניע באופן נחרץ את הסכסוכים האישיים והפוליטיים המרכזיים.