הנעל החמוצה של סאפו” מאת לאופולד פון זאכר-מאזוך היא סיפור בדיוני שנכתב באמצע המאה ה-19. הספר מתמקד ככל הנראה בנושאים של אהבה, אמנות והתמכרות, על רקע החיים התיאטרליים התוססים של וינה. הסיפור מתפתח בעולם שבו ההערצה לשחקנית מוכשרת נפגשת עם התשוקה העזה של מעריציה, וחוקר את המורכבות של הרגשות האנושיות בהקשר של ביצועים משחקיים וקרבנות אישיים. העלילה מתמקדת בשחקנית הווינאית המפורסמת סופי שרודר, אשר מרתקת את הצופים בזכות כישוריה המיוחדים. אחד ממעריציה הוא פליסיאן דה ואסילבסקי, אציל פולני שנהפך למאוהב בה מהרגע הראשון שראה אותה משחקת. למרות עושרו ומעמדו האצילי, הוא ניצב בפני משימה קשה – לזכות באהבתה. סיפורם של שניהם מסתבך עם סדרה של אירועים הקשורים לנעל החמוצה שאבדה. ככל שדרכיהם נפגשות, סופי מתמודדת עם ההשפעה שלה על אנשים סביבה, בעוד תשוקתו של פליסיאן הופכת להתמכרות. בסופו של דבר, הסיפור מספר על אהבה לא ממומשת, על הקרבנות שאדם מוכן להקריב בשם התשוקה, ועל האמונה האמנותית.