Folklore as an Historical Science
על הספר
פולקלור כמדע היסטורי“ מאת ג’ורג’ לורנס גומה הוא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-20. היצירה בוחנת את היחס המורכב בין היסטוריה לפולקלור, וטוענת כי הפולקלור יכול להציע תובנות היסטוריות משמעותיות בנוגע להתפתחות הפסיכולוגית, החברתית והתרבותית של האנושות. באמצעות מספר דוגמאות וניתוחים, המחבר מטרה להראות כיצד הפולקלור משמש כמקור ערך להבנת אירועים היסטוריים ומבנים חברתיים. החלק הראשון של הטקסט מסדיר את הבסיס להבנת הפולקלור כמקור היסטורי חוקי, ועונה על הספקנות השכיחה בנוגע לערכו בעיני ההיסטוריונים. גומה מבליט את החללים שנותרים בתיאוריות ההיסטוריות המסורתיות, ומדגיש כי הפולקלור מסוגל למלא את אותם חללים על ידי שמירה על פרטים בנוגע לחיי היומיום, לנימוסים הקהילתיים ולאירועים משמעותיים שההיסטוריה הרשמית לעתים קרובות מזניחה. הוא מציע כי באמצעות השלבת הפולקלור במחקרים היסטוריים, יכולים החוקרים לקבל הבנה שלמה יותר של חברות מעבר, ומציין זאת באמצעות המסורת העשירה שקשורה לדמות “הסוחר מסוופהאם“ כמקרה מחקר. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד אגדות מקומיות מכילות בתוכן אמתות היסטוריות רחבות יותר, ומגשרות על הפער שבין הפולקלור להיסטוריה המתועדת.
