רומה הפגנית והנוצרית“ מאת רודולפו אמדאו לנצ’אני היא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה מחקרת את השינויים התרבותיים והדתיים שעברה רומה מהפגניות לנצרות, ודנה בשינויים משמעותיים בארכיטקטורה, בנימוסים ובתפיסות החברתיות לגבי האמונה. הספר מעמיק בהשפעה ההדדית שבין שרידי המסורות הפגניות לבין האמונות הנוצריות העולות, אשר עיצבו את העיר העתיקה. בחלק הראשון של הספר מובאת דיון בנוגע לקבלת הנצרות במהירות בקרב שכבים שונים של החברה הרומית, ומוערעת התפיסה שלפיה הנצרות הייתה דת של מעמדים נמוכים בלבד. לנצ’אני מציין דוגמות של אצילים רומאים ואף עובדי ממשלה שקיבלו את האמונה החדשה, ומבליט כיצד הנוצרים הראשונים התמודדו עם אמונותיהם בחברה שברובה הייתה פגנית. הפרק מתאר את השינויים ההדרגתיים שעברה העיר, את השפעתן של משפחות נוצריות בולטות, ואת השימוש המחודש באתרים פגניים למטרות נוצריות. באמצעות שילוב בין גילויים ארכאולוגיים לבין דיווחים היסטוריים עתיקים, מציע המחבר את הבסיס להעמק בחקר הדרך שבה עלתה רומה לרמה חדשה בתקופה זו.