הליטורגיה של האספרנטו (עקרונות לפי פרשנות)" מאת חורחה קמאצ'ו היא פרסם אקדמי שנכתב בשלהי המאה ה-20. הטקסט עוסק בנושאים הקשורים לתנועת האספרנטו, במיוחד בבחינת הهوייה והמאבקים האידאולוגיים שמתקיימים בתוך אוכלוסיית דוברי השפה. המחבר מבצע אנליזה של מקורותו והשלכותיו של מניפסט משנות ה-80, ומציע תפיסה בסיסית לגבי התפתחות הזהות של האספרנטו והתת-תרבויות שנוצרו במסגרתה. החלק הראשון של הספר מציג סקירה כוללת של "מניפסט ראומו", אשר נכתב במהלך קונגרס בפינלנד ועורר דיון רחב בנוגע למהות ולכיוון של התנועה. הטקסט מציין את המשבר בהזדהות שחווים דוברי האספרנטו, ומדגיש את הסתירה שבין הערכים שהתנועה מקדמת – כמו הקפדה להפוך את האספרנטו לשפה שנייה – לבין השימוש היומיומי בשפה וההנאה שמקבלים מדובריה. הספר מציע ביקורת רחבה יותר של יעדי התנועה ושל הגורמים השונים שנוצרו במסגרתה, ומתמקד במושג "ראומיזם", אשר מייצג אחד מהזרמים האידאולוגיים שנוצרו על בסיס המניפסט. קמאצ'ו מבצע הערכה ביקורתית של אלה האידאולוגיות, ומציע כי המסלול הנוכחי של התנועה דורש הערכה מחודשת ואפשרויות לשינוי.