Por kaj kontraŭ Esperanto : Dialogo
על הספר
"Por kaj kontraŭ Esperanto : Dialogo מאת אנרי וליין" הוא דיאלוג פולמוסי שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא מציג ויכוח מנומק על לשון עזר בינלאומית, ושוקל התנגדויות והגנות של האספרנטו. במתכונת של מסה שיחתית הוא בוחן לשון, תרבות ומעשיות, וטוען שלשון ניטרלית, קלה וסדירה יכולה לסייע למדע, למסחר, למסע ולהבנה בלי להחליף לשונות לאומיות. הספר מציג חילופי דברים ערים בין הנריקו, אספרנטיסט נלהב, ואלכסנדרו, ספקן שנקלע לאחר תקלה ברכבת. הנריקו משיב על טענות שלשון מומצאת אינה טבעית או אינה מעשית, ועומד על כך שהאספרנטו נשארת יציבה משום שהיא פועלת כמדיום כתוב וזר בקרב משתמשים משכילים, לא כתחליף לדיבור ילידי. הוא דוחה את הלטינית כקשה מדי וכבלתי מתאימה לצרכים מודרניים, מדגים את אי-התאמתה בתרגום מאולץ של מונחי רכבת, ומנגיד את ההגייה הקבועה, הדקדוק הפשוט והשורשים הבינלאומיים של האספרנטו. הוא מצטט קונגרסים שבהם דוברי אומות רבות משוחחים בשטף, מראה את תועלתה לעסקים ולמסע, ומשבח את כוחה לפתוח ספרות מדעית ולשקף את סגנון הקלאסיקות באמצעות תרגום גמיש (אפילו בקריאת וירגיליוס). הנריקו גם מהלל את בהירותה הפדגוגית ורואה בה יורשת מודרנית ללטינית — מכשיר של שלום ושיתוף פעולה — לפני שאלכסנדרו יוצא לרכבת, משוכנע רק למחצה אך סקרן.
