„בעיות המחקר העל־חושי” מאת הירוורד קרינגטון הוא חיבור מדעי שנכתב בראשית המאה העשרים. יצירה זו בוחנת את ההיבטים התאורטיים והניסויים של תופעות על־חושיות, תוך הדגשת הממדים הפסיכולוגיים על פני הביטויים הפיזיים, ומציעה תובנות הנובעות משנות מחקר בתחום התופעות החריגות. המחבר מבקש לפענח את מורכבותן של התופעות העל־חושיות ולבחון את טיבה של התבונה העומדת מאחורי התרחשויות אלה. בפתח הספר מציג קרינגטון את הרהוריו על מעמדו של המחקר העל־חושי כדיסציפלינה מדעית לגיטימית. הוא טוען שאם ניתן להוכיח את אמיתותה של תופעה על־חושית כלשהי, הרי שהתחום ראוי לחקירה מדעית רצינית; אחרת, הוא נותר ספקולטיבי. הוא דן במורכבויות ובאתגרים העומדים בפני החוקרים, מכיר באפשרות של הונאה ופרשנות שגויה, ובה בעת מצדד בחקירה שיטתית של טבען של התקשורות באמצעות מדיומים. קרינגטון מדגיש גם את הצורך במחקרים עתידיים על המנגנונים העומדים בבסיס תופעות אלה, ומציע שהבנה עמוקה יותר של התודעה עשויה להתגבש מתוך המשך המחקר.