הצמח הזר" מאת הרמן יוהאן רוברס הוא רומן שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר מעקב אחר המסע האינטרוספקטיבי של אישה צעירה, המשקיפה על ילדותה, על אבלה ועל המורכבויות של עולם הרגשות שלה, במיוחד דרך משקפת מערכות היחסים שלה עם בני משפחתה. הסיפור מביא לידי ביטוי את תוך-האדם, את המתח שבין ריאליות לחלומות, ואת המאבקים של אדם רגיש הנע בעולם שלעתים קרובות מרגיש קשה ובלתי ידידותי. הפתיחה של הרומן מציגה גן דמיוני הנשאר בזיכרונות הדמות הראשית, ומעורר את תחושות הנוסטלגיה והאבל. הגיבורה משתפת בזיכרונותיה מהילדות ובהשפעת מוות אמה, ובמקביל מספרת על גן דמיוני מלא בפרחים יפים. גן זה משמש כסימבול לחייה הפנימית שלה, בניגוד חד לחייה הקשים בבית, היכן שהיא מרגישה שאינה מובנת ומנותקת מאביה ומסביבתה. הקורא מוזח אל מצבה הרגשי כשהיא מתמודדת עם תחושות של דיכאון, עם רצון ביופי ובטובות, ועם אשליה לקשר שחורג מהמציאות המוחשית של החיים.