היסטוריה של הספרות האליזבתנית" מאת ג'ורג' סיינטסברי היא ספר היסטורי המתאר את התפתחות הספרות האנגלית בעת האליזבתנית, ונכתב ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. הספר מעקב אחר התפתחות הפרוזה והשירה מתחילת שלטונה של מלכת אליזבת הראשונה ועד סוף תקופת הייצ'מיאן, ומציג מספר רב של מחברים ותרומותיהם לנוף הספרותי של אותה תקופה. בפתיחת הספר מוצג ההקשר והחשיבות של הספרות האליזבתנית, בהתחלה בספר "מיסלני" של טוטל – שסימן את עלותה של עידן שירי חדש וסלל את הדרך לחידושים ספרותיים שהתרחשו לאחר מכן. סיינטסברי מדן על דמויות מרכזיות כמו סר תומאס וייאט והנרי האווארד, ברון סארי, ומבליט את השפעתם על התפתחות השירה האנגלית. הוא משקף את המעבר מהמסורות השיריות של העת הביניימית לצורות ביטוי אישיות ואנטרופוציוניות יותר, ומדגיש את השילוב שבין ההשפעות הקלאסיות לבין המאפיינים הייחודיים שהגדירו את הספרות האליזבתנית.