על גדות האגם” מאת אמיל סווסטר הוא רומן שנכתב באמצע המאה ה-19. הסיפור מתחיל בהרהותות על השפעת ההיסטוריה, כאשר המחבר מתבונן בשרידיה של אצולות עבר ובאופן שבו הם מתחברים להווה. לאחר מכן העלילה מתמקדת בחוויותיה של אם בשם נורבה ובנה הקטן, ארבינס, אשר מצטרפים לקבוצה של אסירים קלטים המוצגים ברומא לאחר הפסדם. הסיפור מתמקד בנושאים כגון סבל, עמידות והדינמיקות החברתיות בין אדונים לעבדים, על רקע הכיבוש הרומי. בתחילת הספר מוצגת המצביה הקשה של נורבה וארבינס, ומדגישים הקושיים הרגשיים שהם חווים כחלק מקבוצה גדולה יותר של קלטים שנלכדו במהלך מבצע צבאי. התשוקה העזה של נורבה להגן על בנה ברורה, וארבינס משקף את חוזקתה הדוממת, למרות הנסיבות הקשות שבהן הם נמצאים. כאסירים, הם סובלים מההסתדרות הטראגית והאכזריות של מצבם, ונמכרים במרכזי השחיתות של רומה. הפרקים הראשונים מכינים את הקרקע להתבוננות עמוקה יותר בנושאים כגון החיפוש אחר חופש, הקשר בין אם לילד וההקשר ההיסטורי של העבדות ברומה העתיקה – נושאים שצפויים למצוא אדפקציה אצל קוראים המעוניינים בהרהותות חברתיות ובסיפורים שמונחים על גבי דמויות.